מחזור הגלגול

פרפרי היום מתפתחים בתהליך הנקרא גלגול מלא שמורכב מארבעה שלבים: ביצה, זחל, גולם, בוגר וחוזר חלילה. 4 שלבים אלה הן שריתקו את האדם מאז תחילת האנושות

גלגול הפרפרהביצה – נקבת הפרפר שהזדווגה יוצאת מיד למלא את ייעודה – הטלת הביצים. את הביצים היא מטילה בדרך כלל אחת אחת כשהיא בוחרת בקפידה את הצמחים המתאימים. לעיתים הביצים מוטלות בקבוצות ואז הזחלים גדלים בקבוצה כשהם מגינים זה על זה. גודל הביצים נע מעשיריות מילימטר אחדות בפרפרים הקטנים ועד כ 2 מ”מ בפרפרים הגדולים. אם הנקבה לא נטרפת ומצליחה להגיע ל”שיבה טובה”, היא מסוגלת להטיל מאות בודדות של ביצים בממוצע כ 200 ביצים. צורתן וצבען משתנים בהתאם למין הפרפר שהטילם: הן מוארכות, עגולות, בצורת כעך וחלקן בצורת חבית. הן חלקות ומבריקות או בעלות חריצים וטקסטורות סימטריות מרהיבות שאותן ניתן לראות במיקרוסקופ. צבען לבן, צהוב, ירוק, אפור וגם חום. בדרך כלל הן בוקעות תוך שבוע. לקראת הבקיעה הן נהיות כהות יותר והקרום לפני הבקיעה הופך לשקוף ודרכו ניתן לראות את הזחל שעומד לבקוע. יש והביצים משמשות מחסה לזחל עד בקיעתו בעונה הבאה כעבור כ 10 חודשים

.

.

מחזור החיים גלגול מלאהזחל – הזחל שבוקע מן הביצה אורכו מילימטרים בודדים. בראשו 6 זוגות של עיניים נקודתיות וגפי פה לחיתוך חלקי הצמח. ב 3 פרקי החזה רגלים אמיתיות המסתיימות בציפורן. ב 10 פרקי בטן 5 זוגות של רגלים מדומות ובצידי הפרקים פתחי טריכאות לנשימה. לעיתים קרובות הזחל אוכל את קרום הביצה ממנה בקע וזו ארוחתו הראשונה, לאחר מכן הוא מתחיל באכילה בלתי פוסקת. זה שלב הגידול היחיד במחזור הגלגול. הזחל גדל עשרות מונים באורכו ופי כמה אלפים במשקלו. לכן הזחל מוגדר לא פעם כ”מכונת אכילה”. זה השלב שבו הפרפר עשוי לגרום לנזק חקלאי. הגידול העצום של הזחל המשול לניפוח מצריך מדי פעם החלפה של העור שנמתח עד קצה גבול היכולת. החלפת עור כזו נקראת התנשלות והיא מתרחשת בדרך כלל 5 פעמים. הזחל החמישי, בגמר גידולו מפסיק לאכול, מרוקן את מעיו לגמרי, מוצא מקום מסתור, קושר את עצמו לעצם בטוח (אבן, גבעול או צמח) משיל את עורו בפעם האחרונה והופך לגולם. רוב הזחלים הם פיטופגיים – כלומר אוכלי צמחים. רוב חלקי הצמח נאכלים. יש שאוכלים את העלים, אחרים אוכלים את ניצני הפרחים ולפעמים נאכלים גם הגבעולים. הזחלים אוכלים ביום אך במספר מינים הזחלים אוכלים בלילה וכך הם מוגנים יותר מרב אויביהם –זוחלים, ציפורים וחרקים טורפים. זחלים אלה מסתתרים ללא תנועה במשך היום: חלקם במקומות מסתור על הצמח ואחרים מתחת לפני האדמה.

גלגול מלאהגולם – הגולם הוא יצור חסר תנועה (לעיתים בהטרדה הוא מבצע תנועות “גרוש” על ידי הנעת בטנו משמאל לימין בעודו קשור) וצמוד למקומו עד בקיעת הבוגר. זה מצב של שינה הנמשך ממספר ימים במינים שמקימים דורות רצופים ועד שנה אחת ויותר במינים המקימים דור אחד בשנה. מצב תרדמה ממושך זה נקרא דיאפאוזה. הוא מאפשר למינים המדבריים ל”דלג” על שנים שחונות שבהן אין מספיק צמחים פונדקאים ולבקוע בשנה טובה שבה ירדו מספיק גשמים. גלמי פרפרי היום מתגלמים כשהם זקופים עם קור בטן בזנבי סנונית, תלויים כלפי מטה בקצה בטנם בנימפיות, או שוכבים מאוזנים עם קור חזה בכחלילים. חלק מגלמי הכחלילים מגלמים מתחת לפני האדמה. ביתר המשפחות הגלמים צמודים לגבעולים, גזעים, חללי סלעית, מתחת לאבנים ובתוך פקעת עלים

.

.

מחזור החיים של פרפרהבוגר– מהגולם חסר התנועה בוקע כעבור מס’ ימים, שבועות, או אף שנים, בעל חיים שונה לגמרי – פרפר בוגר שלם: 2 זוגות כנפיים, ראש בעל עיני תשבץ שבתחתיתו חדק ארוך ומגולל המשמש למציצת צוף מהפרחים ולמעלה זוג מחושים המשמשים להרחה. ל 3 פרקי החזה מחוברות הכנפיים למעלה ו 3 זוגות הרגליים למטה. פיסות כף הרגל משמשות לטעימה. יש והנקבה או הזכר סורטים את הצמח לטעימת השרף שלו. הבוגר בוקע כשכנפיו מכווצות, לחות ומגולגלות. נוזל לימפה שמוזרם לעורקי הכנפיים מנפח אותם וגורם להתמתחותן. עד התייבשות הכנפיים אין הפרפר מסוגל לעוף ובדרך כלל הוא תלוי חסר אונים כשכנפיו הולכות ונפרשות כלפי מטה. תפקיד הבוגרים הוא הקשה והמסובך ביותר בכל שלבי הגלגול: עליהם למצוא בני זוג מתאימים ולהזדווג איתם. הנקבה צריכה להצליח להטיל את מקסימום הביצים שבבטנה תוך מציאת צמחי מזון מתאימים לזחליה – זאת כשהיא מאויימת כל הזמן על ידי אוייבים רבים וכשתוחלת חייה איננה גדולה ומגיעה בדרך כלל לשבועיים. אורך חיי הבוגרים מגיע לחמישה-ששה חודשים במינים נודדים ובמינים שעוברים מצב שינה בחורף (דיאפאוזה) או בקיץ (אסטיבציה). נמפיות דרום אמריקניות מהסוג “הליקוניוס” עשויות לחיות עד 8 חודשים וזאת כנראה בגלל שהן מוצצות צוף מעורב באבקת פרחים המספקת להן חלבונים.
.

מעוף הפרפרים

הפרפרים הם בעלי “דם קר” ועליהם להתחמם לפני שיוכלו לעוף. יש מינים הפורשים את כנפיהם אל השמש וכך מחממים את גופם ושרירי הכנפיים. יש העומדים בכנפים סגורות בניצב לשמש ומתחממים מהצד. יש הפותחים וסוגרים את כנפיהם ויש המרעידים את כנפיהם וגופם לפני ה”המראה”. תהליך ההשתזפות וקליטת אנרגיית החום נמשך דקות אחדות. טכניקת המעוף שונה בין המינים אולם כיוון שהכנף קשיחה למחצה ואיננה יכולה לשנות את הפרופיל האווירודינאמי שלה, כפי שעושות הציפורים בעזרת השרירים והנוצות, מבוססת השגת העילוי-דחף על תנועות הכנפים מעלה-מטה וקדימה-אחורה תוך סיבובם סביב צירי הכנף.

פעילות הפרפרים במשך היום פעילות הפרפרים קשורה לשמש. “בני שמש” קראו להם בודנהיימר וקצ’לסקי ב 1933 באחד המאמרים הראשונים על פרפרי ישראל. בדרך כלל הפרפרים לא יתרוממו לאויר ללא שמש. בימים מעוננים פעילות הפרפרים מוגבלת גם בטמפרטורות נוחות. שעות הפעילות הרגילות הן מ 10 בבוקר ועד 14:00 לאחר מכן מתחילה ירידה שיכולה להתמשך בימים חמים של הקיץ עד 17:00. בימים כאלה הפעילות תתחיל מוקדם יותר. באיזורים נמוכים יותר הפעילות מתחילה מוקדם יותר ומסתיימת מאוחר יותר ובהרים פחות שעות פעילות . פעילות כל משפחה שונה, שיא פעילות הלבנינים היא בשעות הבוקר המאוחרות, הנמפיות וההספריות פעילות כל היום, ואילו הסטיריות הכהות מופיעות בבוקר ואחה”צ ובשעות הצהרים החמות הן נחות בדרך כלל ב”סייסטה” שלהן.

מה הפרפרים רואים ? לפרפרים זוג עיניים (עיני תשבץ) בולטות וכדוריות בקדמת ראשם. העיניים אינן נעות, הן מורכבות ממאות תאי ראיה קטנים  הכיווניים , אך התמונה שהוא רואה מטושטשת ופחות חדה מראיית האדם והוא רואה לכל הכיוונים. הפרפרים אינם טובים בראיית גבולות וצורות מוגדרות של עצמים, אבל הם רגישים לתנועה הרבה יותר מבני האדם. בניסויים נמצא שתחום אורכי הגל הנראה ע”י פרפרים הוא מהרחבים בעולם החי – מהצבע האדום בעל אורך הגל הגדול ביותר ועד תחום אורכי הגל הקצרים של האולטרא סגול, שאינו נראה ע”י האדם. הם יכולים לראות גם אור מקוטב. כך יצרו לעצמם ערוץ תקשורת ייחודי ו”חסין”. צילום פרחים ופרפרים באור אולטרא סגול יגלה לנו שהצבעים משתנים לחלוטין ועל עלי הכותרת של הפרחים קיימים סימנים מכוונים לכוון הצוף. לכן למשל פרפר צהוב על פרח צהוב שלא יראה על ידינו ועל ידי טורפים נראה לפרפר כסגול כהה על רקע צהוב.

קשקשים של פרפר - צבע כימיים - פיגמנטים

צבעי הפרפרים

כנפי הפרפרים מכוסות באלפי קשקשים בעלי צבעים שונים. צבע הפרפר הנגלה לעין האדם מבוסס על שתי מערכות שונות

לגמרי זו מזו: 1. צבעים כימיים 2. צבעים פיזיקליים. במהלך מיליוני שנות אבולוציה פיתח כל פרפר את הצבעים המתאימים ביותר לאורחות וסביבת חייו

צבעים כימיים – אלה הם הפיגמנטים. אנו מבחינים בשני סוגים עיקריים: מלנין הוא הפיגמנט השולט ברוב צבעי הפרפרים. הגוונים הנוצרים על ידו הם: שחור, אפור, חום, בורדו וצהוב. פטרין הוא פיגמנט השולט בגוונים: אדום, כתום, צהוב ולבן.

 צבעים פיזיקליים – אלה הם צבעים הנוצרים על ידי שבירת קרני אור בשכבות קשקשי הכנף והחזרתם מקרום הכנף מתחת לקשקשים. בניגוד לצבעים הכימיים כאן מדובר על תופעות אופטיות-פיזיקליות. קרני האור הפוגעות בקשקשי הכנף ומשם מוחזרות לעין שלנו עוברות תהליכי שבירה, התאבכות, ספיגה או פיזור. התוצאה היא בדרך כלל צבע זוהר- מתכתי שמשתנה לפי זווית ההסתכלות שלנו בפרפר

פרפרים שיבקרו בגינתך 

ישראל עשירה במיני פרפרי יום. יחסית לגודלה יש בה מגוון ביולוגי מרשים של כ 140 מינים ותתי מינים. משיכת הפרפרים לגינה תלויה בשתילת הפונדקאים ומקורות צוף מתאימים לפי נתוני המיקום ועונות מעוף הבוגרים. נתונים אלו ובייחוד הטבלאות המיוחדות המתאימות לכל אזור בארץ מופיעות במדריך הפרפרים בישראל ובעיקר בספר “גינת הפרפרים” שכתב המחבר.

המינים העיקריים למשפחותיהם:

משפחת הצבעוניים – זנב סנונית נאה הפרפר הנפוץ ממשפחה זו, את הפרפרים הנוספים תראו בביוטופים שלהם או בצמוד לצמח הפונדקאי, צבעוני החרמון- חרמון, צבעוני צהוב, צבעוני שקוף

 משפחת הלבניניים – לבנין הצנון , לבנין הרכפה, לבנין הרכפתן (בעיקר בדרום), לבנין הצלף, לבנין הסלוודורה (בערבה ובים המלח), לבנין משויש (נודד),לבנין מצרי, לבנין מזרחי, לבנין ירוק-פסים, לבנין מוריקנדיה (מדברי), כתום-כנף המצלתיים, לבנין התלתן, לימונית האשחר, לבנין הכאסיה (נודד).

משפחת הנימפיות – דנאית תפוח סדום (נודדת), נימפית הקטלב (מקומית ונדירה בהרים), נימפית היערה, נימפית הסרפד, נימפית משוננת (בעיקר הררית), נימפית החורשף, נימפית הבוצין (נפוצה מחוץ לגינות).

משפחת הסטיריות – טירית משויישת (עונתית, נפוצה בשטחי בר בסמוך לגינות), סטירית הטבעת, סטירית פקוחה, סטירית יבלית, סטירית ציבורת (הררית ובצפון ישראל).

משפחת הכחליליים – כחליל הרימון, כחליל ההרנוג (ערבה בלבד), כחליל החומעה, כחליל הארכובית, כחליל האפון, כחליל האספסת, כחליל בלקן, כחליל שיזף, כחליל השיטה (בדרום ישראל), כחליל הינבוט, כחליל הקיטנית, כחליל השברק, כחליל האזוב, כחליל הקרקש (בדרום), כחליל הקוטב.

משפחת ההספריות – הספרית החלמית, הספרית הבלוטה, הספרית הפטל, הספרית מזרחית, הספרית החבלבל (מישור חוף דרומי והר הנגב), הספרית השלהבית, הספרית ערבתית (חגורת ספר-המדבר), הספרית נחושית, הספרית השעורה, הספרית הנשרן, הספרית הדוחן (אזורים נמוכים וחמים), הספרית שחורה, הספרית העשב (דרום).

האינפורמציה על כל מיני הפרפים שיגיעו לגינתכם  מפורטת בליווי צילומים רבים בספר “גינת הפרפרים” שכתב המחבר. הקורא מופנה לספר לקבלת נתונים מלאים.

מילות קישור : אתר הפרפרים, פרפר, פרפרי יום, פרפר לילה, עש, טוואי, זחלים, ביצים, גולם, יופיו של הפרפר, מחזור חיים, גלגול, גינה,